יום חמישי, 28 ביולי 2016

"הפוך גוטה, הפוך"

6.6.72
"הפוך גוטה, הפוך"
זו אחת מפניני החכמה שגדלתי עליהן. למעשה חלק גדול מהחינוך המגדרי שלי בתור נער קיבלתי מהסרט הזה ודומים לו. אריק אינשטיין שגם הוא רצה "אחד כזה" כמו של אלטמן הקטן. אורי זהר ,שבניסיון אלים להשכיב את מונה זילברשטיין פולט את הציטוט האלמותי "מה יש לך דינה ?", וחברים, מחפשים משהו מהאתוס הגברי האבוד בחוף מציצים בתל אביב של פעם. נדמה לי שרבים כמוני ממזרח וממערב גדלו על סרטי פולחן דומים המציגים כך את דמותו של הגבר הישראלי . קשה לי לומר שזה כל מה שהיה לתרבות הישראלית להציע לי בתור נער מתבגר, אבל זו בלי ספק היתה פסגת השאיפות, מה שהשאיר אותי סך הכל די מבולבל. הביקורת אגב על תחושת הדקדנס בחייהם של אלי וגוטה, גיבורי מציצים, כמעט ולא נשמעה. אם רוצים קצת להגזים אפשר לדמיין שמאז אני מחפש  בים הזה של חוף מציצים את הזהות הגברית שלי. קצת גדלתי קצת התגלגלתי, היום אני מטפל. בגברים. הבלוג הזה הוא סוג של ניסיון לפצח את המשוואה של מה זה אומר להיות גבר במרחב הישראלי.    
גבריות, וגבריות ישראלית בפרט, הן תופעות טבע שכמעט ולא נחקרו בעולם החדש. הטרגדיה של  ההגמוניה באופן כמעט פרדוקסלי, שהיא זו אשר "ניצלת" לא פעם מן הגיליוטינה הדה-קונסטרוקטיבית. כלומר דווקא הקבוצה השולטת, היא זו שלגביה כמעט ולא קיים שיח חברתי חקרני, אשר דרכו (שקלא וטריא) מעמיקה ההבנה שלה את עצמה. לקולונל, כדבריו של גבריאל גארסיה מארקס, אין מי שיכתוב עליו.
כך למשל, כשפרויד קבע שכל עולל נדרש ליחסים אינססטואלים עם אמו, לצד רצח אב קדמוני- נשים יכלו לפחות למחות על הדרתן מן השיח, בלי ספק שיח מפוקפק להיכלל בו. גברים- בהיותם במרכז השיח, לרב אפילו לא שאלו או נשאלו- זה מי שאני באמת ? ומה לגבי האב הקדמוני הפרוידאני, עד כמה העמקנו חקור בדמותו שלו ?  בפלאקטיות שבו, בתפקידו הסטטי, ביכולתו של האב ליוס למלט עצמו מתסביכו של בנו, אדיפוס.

במציאות הישראלית הצפופה, נראה שקיים עוד פחות מרחב לשיח אודות גברויות שונות. למן ראשיתה של המהפכה הציונית "גויס" הגבר – ה"יהודי החדש" להיות אבטיפוס "היפר-גברי"כנגד היהודי הגלותי. באירופה מימי הביניים ועד ראשית המאה ה-20 הגבר היהודי נתפש כ"נשי" כסובל ממחלת ההיסטריה ומדימום וסתי. כינונה של אומה, נדרש לליבידו ולארוס האבוד של היהודי הגלותי,  בדומה למהפכות הלאום האירופיות. כך הפך הגבר הישראלי למסמן המהפכה; " נהיה שוב גברים עמוקי-חזה, דרוכי-איברים, עזי-מבט" כתב מקס נורדאו בקונטרס המשפיע "יהדות השרירים" אודות הגבר היהודי, אך כך גם חופצן זה והוצא מן השיח. כל איום על ההיפר גבריות של הזכר הישראלי כמוהו כאיום על קיומה של האומה היהודית החדשה.

השיח המגדרי בארץ עסק לא פעם בתופעת החפצון;מיהו ה"אובייקט" הנשלט ומיהו ה"סובייקט" בעל הכח. אם בעבר דובר על האישה הישראלית כאובייקט, כ"רחם" של האומה- אזי מיהו הגבר הישראלי המוחפץ?
הבלוג הזה מתחקה אחר תופעות מרכז ושוליים ב(אין) שיח אודות גבריות ישראלית כדי לנסות ולהבין מה מתוך תפישת הגבריות של אי אז, נמצאת איתנו היום. איך מיוצג הגבר בשירי יום הזיכרון ? ומה ההבדל בהבניה של הגבריות בין אשכנזים למזרחים ? האם קשורה אומת ההיי-טק לגבריות הישראלית החדשה ? ומי הם הגברים הישראלים "שאינם גברים"? לְמה חוברתנו בתור ילדים ונערים במערכת החינוך בנושא של גבריות ? ואיך נראית הפסיכולוגיה של הגבר הישראלי ?


הכותב;
אורי פריד, עובד סוציאלי קליני (M.S.W).
מתרגל מדיטציית ויפסאנה מזה שנים רבות.
מטפל ב"מרכז תמר"- מתמחה בטיפול בטראומה.
עוסק בשאלות של זהות, ובפרט "זהות גברית-ישראלית ויהודית".
מקבל בקליניקה פרטית מקסימה במושב "בית זית".

Google

הפוך גוטה, הפוך- מסע אל 'לב' הגבריות הישראלית
5/5 stars
מכירה, שייכת וממליצה
אורי פריד
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552