"הגלולה ויחסה אל הלא מודע"
על ה"גלולה הנשית" וה"שליטה הגברית"
יום האישה הבינלאומי 2017
במאי 1960 אישר ה-F.D.A האמריקאי את הגלולה למניעת היריון לשימוש פרטי. צוות של שלושה ביוכימאים (גברים כמובן) עבד במרץ על הנגשת הגלולה לשוק הפרטי. הניסויים של הגלולה התרחשו כמובן באפריקה: נשות העולם השלישי בדמות שפני הניסיונות של המהפכה המינית של שנות ה-60. רבים ראו בגלולה כמבשר העיקרי של אותה מהפכת חירות ושחרור מיני שהתרחשה אי שם בין 'דור הביט' ל'דור ההיפי'. הגלולה נחשבה כחדשנית כי אפשרה למיליוני נשים להימנע מהיריון לא רצוי, ללא תלות בחסדי הגבר, והפרידה הלכה למעשה בין האקט המיני לבין הצורך בשימוש באמצעי מניעה.
הגלולה נחשבה אי אז, כפסגת החופש הנשי, מגזין טיים/לייף (לא זוכר איזה מהשניים)- הגדיר אותה כאחת מפסגות ההישגים של המהפכה הפמיניסטית. הכל היה טוב ויפה עד שהחלו המחקרים של שנות ה-90, שבחנו את הקשר בין נטילת הגלולה לבין תופעות של דיכאון, סרטן, עליה במשקל, אובדן החשק המיני ועוד (גילויים שחברות התרופות כמובן מנסות להילחם בהם בכל הכח).
אתייחס בפוסט זה לאו דווקא להיבטים הפיסיולוגיים של השימוש בגלולה, אלא דווקא להיבטים החברתיים והנפשיים של הפיתוח והשימוש בגלולה. ובעיקר, "הגלולה ויחסה אל הלא מודע"- הלא מודע החברתי, פוליטי ומגדרי אשר מסתתר מאחורי מנגנון הנרמול של השימוש בגלולה למניעת הריון על ידי נשים.
 |
| פריצת הגלולה לתודעה |
אתייחס בפוסט זה לאו דווקא להיבטים הפיסיולוגיים של השימוש בגלולה, אלא דווקא להיבטים החברתיים והנפשיים של הפיתוח והשימוש בגלולה. ובעיקר, "הגלולה ויחסה אל הלא מודע"- הלא מודע החברתי, פוליטי ומגדרי אשר מסתתר מאחורי מנגנון הנרמול של השימוש בגלולה למניעת הריון על ידי נשים.
אני רוצה לפתוח דווקא בתור גבר. האפשרות שבת הזוג שלי תיקח גלולה שתשנה את המאזן ההורמונלי בגוף שלה, תמיד הטריפה אותי, מובן מאליו שמתוך דאגה לה, ולא פחות מכך- מתוך הבנה שאני לעולם לא הייתי מסכים לקחת גלולה שכזו. אינני יודע אם יד המקרה בדבר, או שמא ידה הנעלמה של "השליטה הגברית" כפי שכינה זאת פייר בורדייה, אלא שהעובדה שגלולה דומה מעולם לא פותחה עבור גברים, גם 70 שנה ( !! ) אחרי אישור הגלולה לנשים, מעוררת תהיות עצומות.
לא פחות מכך, העובדה שהגלולה פותחה על ידי צוות של גברים. האם הפיזיולוגיה של גברים מורכבת יותר ועל כן פיתוח גלולה עבור גברים גם היא מורכבת יותר? אינני יודע, אך תחושת הבטן שלי מלמדת אותי אחרת. אינני מאמין גם שנטילה של גלולה אשר מתערבת במערכת ההורמונלית של האדם במשך שנים, אינה משנה לרעה משהו באותה מערכת הורמונלית - כפי שמנסות לשכנע אותנו חברות התרופות. אינני מכיר אף תרופה נוספת שבני אדם לוקחים באופן יומיומי, מבלי שיש לה הכרח רפואי - ולזה אנחנו קוראים שחרור האישה.
לא פחות מכך, העובדה שהגלולה פותחה על ידי צוות של גברים. האם הפיזיולוגיה של גברים מורכבת יותר ועל כן פיתוח גלולה עבור גברים גם היא מורכבת יותר? אינני יודע, אך תחושת הבטן שלי מלמדת אותי אחרת. אינני מאמין גם שנטילה של גלולה אשר מתערבת במערכת ההורמונלית של האדם במשך שנים, אינה משנה לרעה משהו באותה מערכת הורמונלית - כפי שמנסות לשכנע אותנו חברות התרופות. אינני מכיר אף תרופה נוספת שבני אדם לוקחים באופן יומיומי, מבלי שיש לה הכרח רפואי - ולזה אנחנו קוראים שחרור האישה.
בעקבות פייר בורדייה פתאום התחלתי להסתכל על כל רעיון השימוש בגלולה כ"אלימות סמלית" של גברים כלפי נשים.
"דבקותו של הנשלט בסדר הקיים" כותב בורדייה (12) "היא פרי הפנמה של המיונים העוברים כטבעיים, ושישותו החברתית של הנשלט היא תוצרה... זוהי דבקות המותנית בחינוך ובהפנמה של השליטה עמוק בתוך הגוף." "אין דבר המגלה יותר בבירור את התהליך הזה של הפנמת יחס השליטה מאשר הסימנים הגופניים החושפים אותה".
כך, עמוק בתוך הגוף הנשי, אולי באחד האזורים המורכבים והעדינים ביותר מבחינה פיזיולוגית (מערכת הרבייה והרחם) מופנמת השליטה הגברית. ה"סדר הקיים" אודות הגלולה, מעולם לא עבר בחינה וערעור חברתי רציני דיו. ודאי וודאי שלא מצד גברים, הנהנים העיקריים מן השימוש בגלולה.
כך, עמוק בתוך הגוף הנשי, אולי באחד האזורים המורכבים והעדינים ביותר מבחינה פיזיולוגית (מערכת הרבייה והרחם) מופנמת השליטה הגברית. ה"סדר הקיים" אודות הגלולה, מעולם לא עבר בחינה וערעור חברתי רציני דיו. ודאי וודאי שלא מצד גברים, הנהנים העיקריים מן השימוש בגלולה.
אבל הגלולה הרי, כך הגדיר זאת לייף או טיים (אינני זוכר) היא מפיסגת השאיפות וההישגים של המהפכה הפמיניסטית, הלא כן?
"השליטה יכולה להיכפות לאורך ימים" כותב בורדייה (10) "רק אם היא מצליחה להשיג את ההוקרה, שהיא אי-הכרה בשרירותיות שביסודה".
אפשר לראות בגלולה אם כן, סוכן סמוי מדהים של יצירת "התודעה הכוזבת" אשר מחזקת את ה"סדר הסמלי" של השליטה הגברית. הנה, כולנו הסכמנו הרי (ואישרר לנו זאת מגזין טיים, או לייף, שוב אינני זוכר) עד כמה הגלולה היא פורצת דרך, מהווה נדבך חשוב במאבק של נשים על עצמאותן, על גופן, על מניעת הריון- וכך הוטמעה חברתית, בדרך פתלתלה וערמומית, הנורמליזציה והלגליזציה של השימוש בגלולה.
אני חושב בהקשר של הגלולה גם על ספרה פורץ הדרך של ג'ודית באטלר "גופים נחשבים"- השליטה של הגבר באישה קודמת ליחסים, קודמת לשפה, היא פרה אדיפלית- היא בגוף ממש, נשים לומדות דרך הגלולה לשעבד את הגוף שלהן לנוחות הגברית.
גופים של נשים, בהקשר של הגלולה, אינם נחשבים.
גופים של נשים, בהקשר של הגלולה, אינם נחשבים.
אני רוצה להתייחס לתחום נוסף, חשבו רגע על המערך הפסיכולוגי הבין- אישי אשר משתמע מן ההפנמה החברתית של השימוש בגלולה. אישה אשר רוצה לשמור על עצמה מלהיכנס להריון במהלך קיום יחסי מין, צריכה לפגוע בגופה, על מנת להבטיח זאת. אישה משנה משהו בגופה, כדי לשמור על עצמה- לא מציבה גבול לגבר אשר איתו היא מקיימת יחסים, לא מקבלת עידוד חברתי ליצור דיאלוג על השימוש באמצעי מניעה, אלא משנה את עצמה. אין כאן מערכת יחסים של שניים, אלא קשר בין שני אובייקטים. הדינמיקה הזו לכשעצמה היא דינמיקה פוגענית, זוהי דינמיקה שבה הגבר נותר חסר אחריות למניעת ההיריון, והאישה נאלצת "לספוג" בעצמה את כל ההשלכות של "המין החופשי".
פתאום לא בטוח לי בכלל שהמין הזה הוא כזה חופשי.
אני שואל את עצמי רגע כמה הדינמיקה הזו בין גבר ואישה היא פריוולנטית במערכות יחסים בכלל, ונדמה לי שהיא מאפיינת אינספור סיטואציות חברתיות בין גבר ואישה בתרבות המערבית: מנשים מצופה לקחת את האחריות (כשהן נתונות לסיכון של פגיעה אישית) אם אינן רוצות להיות נתונות לחסדו של הגבר, לא פעם דיאלוג אינו מוצג כאופציה.
פתאום לא בטוח לי בכלל שהמין הזה הוא כזה חופשי.
אני שואל את עצמי רגע כמה הדינמיקה הזו בין גבר ואישה היא פריוולנטית במערכות יחסים בכלל, ונדמה לי שהיא מאפיינת אינספור סיטואציות חברתיות בין גבר ואישה בתרבות המערבית: מנשים מצופה לקחת את האחריות (כשהן נתונות לסיכון של פגיעה אישית) אם אינן רוצות להיות נתונות לחסדו של הגבר, לא פעם דיאלוג אינו מוצג כאופציה.
כך כותב בורדייה ב"שליטה הגברית" (עמ' 16):
"הרעיה הופכת את עצמה לקורבן ומציעה את האינסופיות של מסירותה ושל סבלה האילם בתור מתנה ללא כל מתנת-נגד אפשרית, או בתור חוב בל יכופר"
"הרעיה הופכת את עצמה לקורבן ומציעה את האינסופיות של מסירותה ושל סבלה האילם בתור מתנה ללא כל מתנת-נגד אפשרית, או בתור חוב בל יכופר"
אינני רוצה לחטוא ב"הסגברה" (באנגלית: mansplaining) גם בנושאי הגלולה, וכמובן שכל איש ואישה יבחרו על דעת עצמם בנושא, אלא שנראה לי שבתוך השיח על הגלולה, נעדר לחלוטין הקול הגברי. הקול שלוקח אחריות על פיתוח, עידוד וחיברות הגלולה לנשים, ושואל עד כמה הגלולה מחזקת הלכה למעשה את ה"שליטה הגברית". עד כמה "נח" לגברים שנשים פשוט "לוקחות" את הדבר הזה שנקרא "הגלולה" ואזי אנחנו פטורים מלהשתמש בעצמינו באמצעי מניעה גבריים, שאם נודה על האמת- רוב הגברים סולדים מהם מאד. אני רוצה לחשוב על תפיסה גברית חברתית אשר רואה בבת הזוג שלי ליחסי מין קודם כל חברה- כזו אשר האכפתיות והדאגה לה קודמים לכל אקט מיני מענג, כזה או אחר.
מרד של גברים נגד הגלולה?
מי היה רוצה, לשם הנוחות, שבת הזוג שלו, אם ילדיו לעתיד, תחדיר לעצמה סרטן יום אחר יום? האם גם לנו כגברים יש חובה להתנגד לגלולה, או שמא נמשיך להנות מהרווחים המשניים שאנו גוזרים ממנה?
הגלולה הומצאה על ידי גברים, לשם הנוחות של גברים, ונדמה לי שמבנה החשיבה הכוזב שחוברתנו אליו לפיו הגלולה נותנת חופש לאישה, אף הוא הומצא על ידי גברים.
מה שנשכח ולא דובר בעיני במהפכה הפמיניסטית היא האפשרות ש"האדון" יפתח מתוך עצמו את הרצון "לפרק את בית האדון"- כלומר שגברים מפסידים מהשליטה הגברית. שלהיות הגמון בעל כוח, זה פשוט לא בריא במערכות יחסים בין אישיות- גם כי בסופו של דבר, נעים הרבה יותר לכונן מערכות יחסים שוויוניות, וגם כי הסטרס שיש על גברים להיות תמיד בשליטה הוא בלתי נסבל.
התנגדות גברית לדיכוי גברי. בבחינת להרוס דייקא בעזרת כלי האדון את ביתו של האדון.
יום האישה, מרץ 2017.
Google
הפוך גוטה, הפוך- מסע אל 'לב' הגבריות הישראלית
Lili Kib
5/5 stars
מכירה, שייכת וממליצה
